יום שבת, 22 בנובמבר 2014

סוכריות ליקוריץ

ליקוריץ
Liquorice, או Licorice בצפון אמריקה, היא תרופה עתיקה ששרדה בימינו כממתק. עד המאה ה-19 הליקוריץ היה מבוסס על תמצית צמחית. כיום הוא נעשה בייצור המוני ממרכיבים סינתטיים ולא מכילים יותר את המרכיב המרפא המקורי.
לליקוריץ היו שימושים רפואיים. הוא היה בסיס ליין רפואי. ונמצא בתרופות למערכת הנשימה ומערכת העיכול.
הליקוריץ, Glycyrrhiza glabra, צמח ממשפחת הקטניות,  השורש שלו עבה, מטפס ואורכו מגיע עד מטר, מכיל מרכיב מאוד מתוק שנקרא glycyrrhizin. בצורתו הטהורה הוא מתוק יותר פי 50 מסוכר רגיל. אבל הצמח מכיל גם חומרים מרים שבחלקם מסתירים את הטעם המתוק.

שורש ליקוריץ


מוצאו מספרד ודרום אירופה בעיקר. הצמח היה ידוע בבריטניה כבר במאה ה-13. המילה היוונית לליקוריץ היא glykrrhiza, משמעותה "שורש מתוק", תמצית הצמח ידועה גם בשמות כ"סוכר שחור", "ליקוריץ דביק", "מיץ ספרדי", או "תמצית קשה של ליקוריץ".
יש גם ליקוריץ אמריקאי, G. Lepidota, ליקוריץ בר בצפון אמריקה שהילידים האינדיאנים בשלו את השורש שלו וגם לעסו אותו גולמי כחלק מטיפול.
הביות שלו כנראה התחיל באופן משמעותי במאה ה-16. השתמשו במיץ המרוכז מהשורשים של הליקוריץ לתיבול וצביעה מספר מאכלים מתוקים, כולל עוגת זנגביל ובבירות כהות. בתיבול ליקרים ובייצור טבק. אבל השימוש הרב ביותר בליקוריץ נעשה בממתקים. באנגליה יש ממתקי ליקוריץ שנקראים pontefract cakes, או Yorkshire pennies, בצורת טבליות שחורות קטנות. עם השנים הפכה יורקשייר להיות המרכז של גידול הליקוריץ במשך מאות שנים. עפ"י אגדות עממיות מקור גידול הליקוריץ ב-Pontefract מיוחס לנזירים של מנזר מקומי.

pontefract cakes

קופסאות ממתקים ישנות


בימינו הוא הרבה יותר ידוע בצורה של ממתק שחור, עשוי משורש ליקוריץ מאודה. שעם השנים נעשה בייצור תעשייתי, מחומרים סינתטיים, כמו כן הממתק שינה צורתו מדיסקיות עגולות ועד לשרוכים ארוכים.

סוכריות ליקוריץ
220 גרם חמאה
כוס   ושלושת רבעי סוכר
כוס ורבע סירופ תירס
פחית חלב מרוכז
כפית וחצי תמצית אניס
מספר טיפות צבע מאכל שחור


לבשל את החמאה, הסוכר, סירופ התירס והחלב המרוכז עד טמפרטורה °115
להוסיף שתי כפיות תמצית אניס ומספר טיפות צבע שחור








לשפוך את התערובת לתבנית מרופדת בניילון נצמד

כדאי לחתוך אחרי חצי שעה, אחרת התערובת מתקשה מאוד והופכת קשה מאוד לחיתוך.
רצוי לחתוך לקוביות קטנות, אי אפשר לנגוס בשיניים, הממתק קשה מאוד ונדבק לשיניים. כלומר מדובר בממתק שמתאים למציצה ולא ללעיסה

לא רצוי להשאיר את הקוביות החתוכות של הממתק צמודות אחת לשנייה, הן פשוט נדבקות אחת לשנייה בלתי ניתנות להפרדה.

הכי נוח לעטוף כל סוכרייה בניילון נצמד


סרטוני הדגמה והסבר








יום שבת, 8 בנובמבר 2014

רחת לוקום

רחת לוקום
לממתק זה עבר מפואר, הוא נחשב לממתק הכי עתיק בעולם.
קיימות מספר אגדות אודות המקור שלו.
עפ"י אחת האגדות מספרת על סולטן שהאמין שהדרך לליבן של נשים הוא דרך הקיבה שלהן. הוא החזיק בשריונו מתכונים למספר מאכלים אקזוטיים וחדשנים, שבעזרתם היה מחזר אחר פילגשיו.
פעם אחת, מאוד נלהב לרצות את פילגשיו הרבות, הוא ציווה על השפים שלו להכין קינוח חדש. כך נולד הרחת לוקום להיות מעדן מלכותי, שדי מהר הפך להיות אחד המאכלים הכי נחשקים שיצא מהמטבחים המלכותיים.
לפי אגדה אחרת, הרחת לוקום היה עבודת יד של קונדיטור בשם Bekir Effendi.
הוא היה יליד עיירה קטנה בשם Kastamonu.  בפסגות הרי אנטוליה, שהגיע לאיסטנבול ב-1776 והקים בה חנות ממתקים. שמו שונה ל- Hacı Bekir לאחר שביצע את החאג' (עלייה לרגל). השם שקיבלה החנות שלו.
הוא היה קונדיטור מתוחכם והמטבח היה המקום בו הוא נתן חופש לדמיונו. הטורקים מפורסמים באהבת הממתקים שלהם וזה היה הרבה לפני ש-Bekir Effendi  סלל את דרכו לליבם עם הרחת לוקום שלו. תוך זמן קצר אנשים נהרו למזללה שלו.
צאצאיו של Hacı Bekir מאמינים שהמתכון הראשון של לוקום היה מבוסס על ממתק אנטולי מסורתית נעשה מדבש או מולסה של ענבים (pekmez)  כממתיקים, וקמח ומים כחומרים מקשרים.
הוא זיהה את השימוש בגלוקוז ב-1811, זמן קצר לאחר גילויו ע"י Gottlieb Sigismund Constantin Kirchhoff (כימאי גרמני). 
ע"י השימוש בסוכר, שניתן היה להשגה באותם ימים בטורקיה, והשימוש בקורנפלור, Haci Bekir יצר את רחת הלוקום. המרכיבים מומסים יחד, מורתחים, ומועברים לתבנית בה מניחים להם להתקרר.
לרחת הלוקום מרקם רך, צמיגי. נוהגים לחתוך אותו לקוביות בגודל ביס, ולצפות באבקת סוכר. במהלך השנים המתכון המקורי כמעט ולא השתנה.

ממתקי הרחת לוקום נעטפו במטפחות תחרה והפכו להיות פריט מתנה יוקרתי בקרב אנשי החברה הגבוהה. זוגות החליפו ביניהם רחת לוקות כאות לאהבה.

רחת הלוקום הפך להיות ממתק מאוק פופולארי בקרב התורכים,  וממתקי הרחת לוקום העדינים מצאו דרכם תוך זמן קצר בחצר הסולטן המלכותית, שנמאס להם ממהממתקים הקשים שהיו עד אז, נמשכו ליצירות של Bekir Effendi. הקבלה המלכותית הזו העלתה את הממתק התורכי כמעט למעמד של פולחן. 
 ו- Haci Bekirהפך להיות קונדיטור קבוע בחצר השולטן העותמאני, וזכה במדליית כבוד מהשולטן. הסולטנים נהנו מרחת לוקום לאחר ארוחות לסתור את הטעם המר של הקפה התורכי. החיילים בצבא הטורקי נהגו להביא רחת לוקום לפקידים הרשמיים בעלי הדרג הגבוה שבחצר הסולטן כאות לנאמנות.
עסקיו של Bekir Effendi  פרחו והוא כבש את איסטנבול עם המותג שלו.
החנות שלו עומדת עדיין כיום ב-Hamidiye Caddesi  בפינת Seyhulislam Hayri Effendi, שני בלוקים מזרחה ל-Yeni Cami (מסגד חדש). הקונדיטוריה הוותיקה הזו בת ה-250 שנה היא כיום מוסד טורקי, שעדיין מייצרת ומפיצה את הרחת לוקום הכי טעים ומובחר בכל טורקיה.
היצירתיות והחדשנות של Bekir Effendi עברה לצאצאיו, דור חמישי,  והם בקביעות יוצאים עם יצירות מופת שהם רוקחים עם פיסטוקים, אגוזי מלך, שוקולד, ותפוזים.
סיפור נוסף מתאר שהרחת לוקום היא תוצאה של תחרות בין השפים המלכותיים כדי להירשם בספר הטוב של הסולטן. אחד השפים הכין מאכל עם עמילן, מתובל בסירופ סוכר וממולא באגוזים ופירות יבשים.
במהלך Seker Bayrami ("חג הממתקים"), שהוא חג של שלושה ימים לאחר חודש הראמדאן, ישנה דרישה גבוהה מאוד לממתק הרחת לוקום. הממתק מוגש גם ביום ה-40 וה-52 לאחר מותו של אדם, וביום השנה לאחר ההלוויה בטקס שנקרא mevlit.
הרחת הלוקום הגיע לאירופה לראשונה במאה ה-19. בריטי לא מוכר, כפי שמספרים, נעשה חובב מושבע של הממתק בזמן ביקורו באיסטנבטל הוא רכש קופסאות ממנו, ושלח אותו בספינה תחת השם "מעדן תורכי" - Turkish delight. שהפך להיות ממתק עיקרי בבריטניה וביבשת אירופה בקרב החברה הגבוהה. במשך הזמן נעשה מנהג בקרב אנשי החברה הגבוהה להחליף חתיכות רחת לוקום עטופים בצעיפי משי כמתנות. השם "מעדן טורקי", דבק בממתק בארצות רבות בכל העולם.

כיום לחברת Bekir Effendi  יש נציגים באנגליה, מצרים, דרום אפריקה, יפן, צרפת ואמריקה. החברה מוכרת רחת לוקום בטעמי שוקולד, ווניל, תות שדה, תפוז, לימון, שמנת חמוצה, וורדים, קינמון, ברגמוט, אננס, דבש ומנטה. 

השם Lokum מגיע מהמילה הערבית luqma(t)  וברבים luqūm שמשמעותה "נגיסה" , "לגימה", "מלוא הפה". והשם הטורקי העותמאני rahat-ul hulküm היה ניסוח ערבי , rāḥat al-hulqūm שפירושו "נחמה של הגרון", השם הזה נשאר השם הערבי הרשמי.


סירופ סוכר
4 כוסות סוכר
כף מיץ לימון
2 כוסות מים

תערובת קורנפלור
כוס קורנפלור
כפית קרם טרטר (מונע מהסוכר ליצור גבישים)
2 כוסות מים מים
הערה: אפשר להחליף כוס מים בכוס מיץ רימונים.

כף מי וורדים

לציפוי
160 גרם אבקת סוכר
30 גרם קורנפלור

  • להביא לרתיחה בסיר 2 כוסות מים, מיץ לימון וסוכר ולבשל עד לטמפרטורה של 115 מעלות

  • בסיר שני לבחוש היטיב 2 כוסות מים, קרם טרטר וקורנפלור, עד לקבלת תערובת חלקה ללא גושים.

  • להביא לרתיחה את תערובת הקורנפלור תוך כדי בחישה בעזרת מערבל ידני, עד לקבלת תערובת סמיכה וחלקה


  • להוסיף בהדרגה את סירופ הסוכר לתערובת הקורנפלור תוך כדי ערבול

  • לאחר שמוסיפים את כל סירופ הסוכר מדליקים שוב את האש ומביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב
  • מנמיכים את האש ומבשלים כשעתיים, ומידי פעם בוחשים
  • מכבים את האש לאחר שהתקבלה תערובת צמיגית בעלת גוון של ענבר

  • מוסיפים את מי הוורדים
  • אפשר להוסיף כמה טיפות של צבע מאכל / פיסטוקים / שקדים / חמוציות וכד'
  • מרפדים תבנית  בנייר אפייה אותו משמנים היטיב
  • מערבבים את אבקת הסוכר עם 30 גרם קורנפלור ומפזרים שכבה עבה בתבנית

  • שופכים את התערובת לתבנית

  • מניחים לקירור כחמש שעות
  • מפזרים מתערובת אבקת הסוכר והקורנפלור על משטח עליו הופכים את הרחת לוקום המוכן
  • חותכים לקוביות
  • מניחים בקערה את שארית אבקת הסוכר והקורנפלור, בתוכה מניחים את קוביות הרחת לוקום כדי לצפות אותם מכל הכיוונים
  • מניחים בקופסה אטומה


סרטוני הדגמה






ההיסטוריה ובמפעל

ניתן להכין את הרחת לוקום בטעמים, כמו למשל גרניום, ארל גריי ולואיזה
כשמכינים את סירופ הסוכר מוסיפים את עלי הגרניום למשל ואז מסננים אותו מהעלים



ווריאציה מודרנית של מתכון לרחת לוקום
3 כפות ג'לטין חסר טעם
חצי כוס מים קרים
שליש כוס מים רותחים
2 כוסות סוכר
4 כפות תמצית טעם
כוס אבקת סוכר
רבע כוס פיסטוקים קצוצים.

להמיס ג'לטין במים קרים
להוסיף סוכר למים הרותחים ולהמשיך בהרתחה
להוסיף את הג'לטין המרוכך למים הרותחים לערבב, ולבשל 20 דקות
להוסיף תמצית טעם
להעביר את התערובת לתבנית
לפזר פיסטוקים ולקרר





יום ראשון, 10 באוגוסט 2014

חטיפי שומשום

חטיפי שומשום
4 כוסות שומשום
2 כוסות סוכר
כוס כפות דבש

מביאים לרתיחה את הסוכר והדבש תוך בחישה מתמדת

מוסיפים את השומשום וממשיכים לערבב חזק, עד שרואים שנוצרים גושי שומשום, שזה אומר שכל השומשום מצופה בסוכר ובדבש ולכן הוא מתחיל להידבק.
מפזרים את התערובת בתבנית סיליקון מלבנית, ומהדקים חזק בעזרת פלטה מדורגת,

כשהתערובת מתקררת אפשר להוציא אותה בשלמותה, כמלבן גדול, מהתבנית ולחתוך בעזרת גלגלת פיצה הכי קל.





אם אין תבנית סיליקון, ניתן לפזר על נייר אפייה משומן.

אפשר לטבול את חטיפי השומשום בשוקולד

יום ראשון, 27 ביולי 2014

צ'יפס תפוחי עץ

צ'יפס תפוחי עץ
תפוחי עץ
אופציונאלי – אבקת סוכר ו/או קינמון

מקלפים את התפוחים – לא חובה
מוציאים את הליבה – לא חובה
פורסים את התפוחים לפרוסות דקות, אפשר להיעזר במנדולינה.
מחממים תנור ל-120 מעלות.
מניחים את התפוחים על תבניות מרופדות נייר אפייה, בשלב זה אפשר לפזר אבקת סוכר ו/או קינמון.

אופים בטורבו כשעה. הופכים את התפוחים והופכים שעה וחצי נוספות. התפוחים לא אמורים להיות קשים ורק כשיתייבשו בחוץ, יהפכו קריספיים יותר.








יום רביעי, 23 ביולי 2014

"חלת דבש"

"חלת דבש"
לא מדובר באמת בחלת דבש, אלא בממתק שהמראה שלו וטעמו מזכיר חלת דבש שדבורים מכינות.

כוס סוכר
רבע כוס סירופ תירס
3 כפות מים
כפית וחצי סודה לשתייה

סירופ תירס


לחמם בסיר סוכר, סירופ תירס ומים עד שמתקבל קרמל ונוצרות בועות בתערובת,
במהלך החימום לא לבחוש, אפשר להניע את הסיר בסיבובים.
מסירים מהאש, מוסיפים את הסודה לשתייה ובוחשים במרץ, התערובת מקבלת צבע בהיר ותופחת.
מיד שופכים על גיליון סיליקון (סילפאט), אפשר גם על נייר אפייה, ברגע שהתערובת מתקשה לגמרי היא משתחררת בקלות מהמשטח עליו מניחים אותה.
שוברים לחתיכות ושומרים בקופסה אטומה.





  • אפשר לטבול את החתיכות בשוקולד.
  • אפשר לרסק את הכול לחתיכות גסות בידיים ולפזר על גלידה, עוגה, קצפת וכד'
  • אפשר לרסק לאבקה דקה במערבל מזון ולהשתמש בה כתוסף טעם למיני מאפה שונים.
  • אפשר להוסיף לתערובת 2 כפות דבש, הבעייה היא שבגלל צבע הדבש קשה להבחין מתי התערובת הופכת לקרמל





יום שני, 21 ביולי 2014

תפוח עץ מקורמל

תפוח עץ מקורמל

מתכון 1
חצי כוס סירופ תירס בהיר
שלושת רבעי כוס מים
שתי כוסות סוכר
חצי כפית צבע מאכל

לחמם בסיר סירופ תירס, סוכר, מים וצבע מאכל עד לטפרטורה של 154 מעלות
להכין תבנית מצופה בנייר אפייה משומן היטיב
לנעוץ שיפוד עץ בתפוחים, עדיף תפוח מזן גרני סמית החמצמץ,
לטבול במהירות את התפוחים לפני שהתערובת תתקשה, ולהניח בתבנית

מתכון 2
כוס וחצי סוכר
כוס סירופ תירס בהיר
כוס מים
חצי כפית קינמון
חצי כפית צבע מאכל אדום

לחמם סירופ תירס, סוכר ומים עד לשלב ה-Craked stage
להוסיף קינמון וצבע מאכל
לנעוץ מקל ארטיק בתפוחים, לא משנה איזה סוג
לטבול את התפוחים בתערובת הדביקה במהירות לפני שהתערובת תתקשה
ולהניח על משטח סיליקון (סילפאט)
את התפוחים רצוי לאכול באותו יום, לאחר מכן הם סופגים לחות מהאוויר ונעשים דביקים.

מתכון 3
כוס סוכר
רבע כוס סירופ תירס
שליש כוס מים
מקל קינמון
צבע מאכל אדום
4 תפוחים גרני סמית
4 מקלות ארטיק

לנעוץ מקלות ארטיק בתפוחים, ולהניח אותם במקרר, כדי שבטבילה שלהם בסירופ התהליך יהיה מהיר והתערובת תתקשה במהירות על התפוח
מניחים בסיר את הסוכר, המים וסירופ התירס, מוסיפים את צבע המאכל בוחשים
ומבשלים על חום בינוני כעשרים דקות בלי לבחוש!
כשהתערובת מגיעה לנקודת רתיחה להוסיף מקל קינמון (עדיף על אבקה שמעכירה את צבע התערובת)
מבשלים עד שהתערובת מגיעה לטמפרטורה 275
אם אין מדחום, לוקחים טיפה מהתערובת וטובלים בכוס מים קרים, אם התערובת מתקשה כמו זכוכית סימן שהיא מוכנה (ניתן לראות בסרטון)
לטבול את התפוחים בתערובת
להכניס למקרר לחצי שעה עד שהציפוי על התפוחים יתייצב.


תפוח בקרמל
500 גרם סוכריות טופי קרמל
2 כפות חלב
8 תפוחים גרני סמית
אגוזים קצוצים גס או שברי ביסקוויטים

לחמם תוך בחישה מתמדת סוכריות וחלב בבאן מארי עד להמסה מוחלטת של הסוכריות
להכניס מקלות ארטיק לתפוחים
לסדר נייר אפייה בתבנית ולשמן את נייר האפייה
לטבול את התפוחים ברוטב הקרמל,  ולאחר מכן באגוזים הקצוצים.
להניח על נייר האפייה ולהכניס למקרר להתייצבות