טרייפל (Trifle)
הוא
קינוח אנגלי העשוי משכבות של פודינג סמיך, פירות, ריבה, עוגת ספוג באופן מסורתי, וכיום
מוסיפים לו קוביות ג'לי, קצפת, אלכוהול כלשהו או מיץ פירות כדי להעניק לחות לעוגת
הספוג. הקינוח המסורתי חייב להכיל פירות, כאשר פירות היער הם הפרי המסורתי למתכון
זה.
יש גירסה
שבה משרים את עוגת הספוג בנוזל המקפא כאשר מכינים את הקינוח ובעת הקירור הבסיס
מתקשה. העוגה והמקפא נקשרים יחד ונוצר מרקם נעים ומיוחד.
נהוג להגיש
את קינוח הטרייפל בתקופת חג המולד.
יש טרייפל
המכיל כמות קטנה של אלכוהול כמו יין פורט, או שכיח יותר שרי או יין מדיירה. יש
ווריאציות לא אלכוהוליות עם מיצים שונים כמו ג'ינג'ר אייל, כי זה הכרחי ללחלח את
שכבות העוגה.
הטרייפל
המסורתי אינו מכיל ג'לי. לסקוטים יש טרייפל הנקרא Tipsy Laird,
שנעשה עם דרמבוי או וויסקי. בדרום ארה"ב יש גירסה שנקראת Tipsy
cake.
המילה טרייפל trifle באה
ממושג צרפתי קדום "trufle", ופירושו המילולי הוא משהו גחמני או בעל חשיבות קטנה, משהו לא
חשוב. טרייפל אנגלי אמיתי נעשה עם רפרפת ביצים ששופכים על עוגת ספוג ספוגה בפירות
ושרי ומעל קצפת.
האנגלים קוראים לווריאציות של העוגה הזו Tipsy Cake, Tipsy Squire, Tipsy Hedgehog.
באמריקה היא ידועה בשם Tipsy Parson ו-Tipsy Squire.
פירוש המילה Tipsy הוא
שתוי. ההבדל בין העוגות הללו והטרייפל המקורי הוא שהן כולן נעשות עם עוגה מיובשת
ולא טרייה.
קינוחי הטרייפל הראשונים היו דומים מאוד לקינוח שנקרא Fools ויש
הטוענים שהטרייפל כנראה התפתח מקינוח זה –
זהו קינוח ישן עשוי ממחית של פרי מעורבב עם קצפת, ושני המושגים היו מתחלפים ביניהם
במשך שנים רבות. סוגים רבים של פודינג התפתחו כדרך לניצול שאריות וטרייפל צמח כדרך
לניצול עוגה לא טרייה. הטרייפל האנגלי הוא בן דוד קרוב של הווריאציה האיטלקית
שנקראת Zuppa
Ingles שפירושה "מרק אנגלי", ונראה גם קרוב משפחה רחוק של
הקינוח הספרדי שנקרא Bizcocho Borracho.
המתכון
הראשון הידוע בשם טרייפל היה קצפת סמיכה עם סוכר, ג'ינג'ר ומי וורדים, המתכון
פורסם באנגליה בשנת 1596, בספר שנקרא "The good huswife's Jewell",
שנכתב ע"י Thomas Daws. רק אחרי שישים שנה הוסיפו חלב והרפרפת
נשפכה על לחם ספוג באלכוהול.
באמצע שנות 1700 שילבו לראשונה באמריקה עוגה, אלכוהול ורפרפת
בקערת טרייפל. המתכון לטרייפל הגיע לאמריקה דרך הבריטים שהתיישבו בחוף הדרומי.
הפופולאריות שלו נשארה קבועה עם בעלי המטעים הדרומיים שאהבו קינוחים מפנקים. כנראה
הוא נקרא Tipsy
Parson (פירוש מילולי "כומר שתוי") בגלל שהוא כפי הנראה הקסים
מטיפים רבים שהגיעו לאזור. מארחים דרומיים התגאו בעצמם על סידור השולחן האלגנטי
שלהם והחשיבו את קערת הטרייפל העשויה זכוכית מלוטשת כדבר הכרחי.
1751 – במהדורה הרביעית של הספר "The Art of Cookery Made Plain and
Easy", הטרייפל כבר מוכר, ועדיין ללא פירות.
1796 – נכתב ספר בישול ע"י Amelia Simmons,
מהגרת שהגיעה לאמריקה, ספר בישול שעדיין נסמך על ספרי הבישול שנכתבו באנגליה. זה
היה ספר הבישול הראשון שנכתב ע"י אמריקאי ופורסם בארה"ב. למרות שלכותבת
היו מתכונים אנגלים רבים באוסף של ספרה, זהו הספר הראשון שהכיר את המשאבים
המקומיים, כמו מוצרי חמוציות ותירס. והיא מוסיפה לטרייפל את הג'לי פירות.
1861 – סופר אמריקאי Oliver Wendell
Holmes מזכיר את הטרייפל באחת הפואמות שלו. טרייפל העשוי מעוגה, קצפת,
שקדים, ריבה, ג'לי, יין וקינמון.
לקינוח זה אינספור ווריאציות, הוא מאוד יפה להגשה, מתאים מאוד
לאירוח, לחגים, לאירועים מיוחדים.
כל מה שצריך לקינוח הזה:
עוגת ספוג / עוגת שוקולד / בישקוטים / ביסקוויטים וכד'
יין / ליקר / מיץ כלשהו
פודינג ווניל / פודינג שוקולד
ריבה כלשהי לפי הטעם
ג'לי כלשהו לפי הטעם
פירות לפי הטעם
קצפת
לקישוט פירות כלשהם, שקדים, פיסטוקים קצוצים, שוקולד מגורר
וכיד הדמיון הטובה עליכם.
מסדרים את החומרים בשכבות לפי הטעם האישי, את העוגה מספיגים
ביין / ליקר / מיץ.
ומניחים במקרר לספיגת כל הטעמים לחמש שעות לפחות
גיל חובב מכין טרייפל
עוגת ספוג, ג'לי ורפרפת
עוגת שוקולד, פודינג שוקולד, קצפת, דובדבנים ושוקולד מגורר
פודינג שוקולד לבן או פודינג ווניל, עוגת ספוג, תות שדה
ופירות יער
