יום שבת, 22 בנובמבר 2014

סוכריות ליקוריץ

ליקוריץ
Liquorice, או Licorice בצפון אמריקה, היא תרופה עתיקה ששרדה בימינו כממתק. עד המאה ה-19 הליקוריץ היה מבוסס על תמצית צמחית. כיום הוא נעשה בייצור המוני ממרכיבים סינתטיים ולא מכילים יותר את המרכיב המרפא המקורי.
לליקוריץ היו שימושים רפואיים. הוא היה בסיס ליין רפואי. ונמצא בתרופות למערכת הנשימה ומערכת העיכול.
הליקוריץ, Glycyrrhiza glabra, צמח ממשפחת הקטניות,  השורש שלו עבה, מטפס ואורכו מגיע עד מטר, מכיל מרכיב מאוד מתוק שנקרא glycyrrhizin. בצורתו הטהורה הוא מתוק יותר פי 50 מסוכר רגיל. אבל הצמח מכיל גם חומרים מרים שבחלקם מסתירים את הטעם המתוק.

שורש ליקוריץ


מוצאו מספרד ודרום אירופה בעיקר. הצמח היה ידוע בבריטניה כבר במאה ה-13. המילה היוונית לליקוריץ היא glykrrhiza, משמעותה "שורש מתוק", תמצית הצמח ידועה גם בשמות כ"סוכר שחור", "ליקוריץ דביק", "מיץ ספרדי", או "תמצית קשה של ליקוריץ".
יש גם ליקוריץ אמריקאי, G. Lepidota, ליקוריץ בר בצפון אמריקה שהילידים האינדיאנים בשלו את השורש שלו וגם לעסו אותו גולמי כחלק מטיפול.
הביות שלו כנראה התחיל באופן משמעותי במאה ה-16. השתמשו במיץ המרוכז מהשורשים של הליקוריץ לתיבול וצביעה מספר מאכלים מתוקים, כולל עוגת זנגביל ובבירות כהות. בתיבול ליקרים ובייצור טבק. אבל השימוש הרב ביותר בליקוריץ נעשה בממתקים. באנגליה יש ממתקי ליקוריץ שנקראים pontefract cakes, או Yorkshire pennies, בצורת טבליות שחורות קטנות. עם השנים הפכה יורקשייר להיות המרכז של גידול הליקוריץ במשך מאות שנים. עפ"י אגדות עממיות מקור גידול הליקוריץ ב-Pontefract מיוחס לנזירים של מנזר מקומי.

pontefract cakes

קופסאות ממתקים ישנות


בימינו הוא הרבה יותר ידוע בצורה של ממתק שחור, עשוי משורש ליקוריץ מאודה. שעם השנים נעשה בייצור תעשייתי, מחומרים סינתטיים, כמו כן הממתק שינה צורתו מדיסקיות עגולות ועד לשרוכים ארוכים.

סוכריות ליקוריץ
220 גרם חמאה
כוס   ושלושת רבעי סוכר
כוס ורבע סירופ תירס
פחית חלב מרוכז
כפית וחצי תמצית אניס
מספר טיפות צבע מאכל שחור


לבשל את החמאה, הסוכר, סירופ התירס והחלב המרוכז עד טמפרטורה °115
להוסיף שתי כפיות תמצית אניס ומספר טיפות צבע שחור








לשפוך את התערובת לתבנית מרופדת בניילון נצמד

כדאי לחתוך אחרי חצי שעה, אחרת התערובת מתקשה מאוד והופכת קשה מאוד לחיתוך.
רצוי לחתוך לקוביות קטנות, אי אפשר לנגוס בשיניים, הממתק קשה מאוד ונדבק לשיניים. כלומר מדובר בממתק שמתאים למציצה ולא ללעיסה

לא רצוי להשאיר את הקוביות החתוכות של הממתק צמודות אחת לשנייה, הן פשוט נדבקות אחת לשנייה בלתי ניתנות להפרדה.

הכי נוח לעטוף כל סוכרייה בניילון נצמד


סרטוני הדגמה והסבר








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה